#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מקומות מברכין שעשה נסים לאבותינו במקום הזה?	"1) מעברות הים [מקום שעברו ישראל בים ביבשה]<br>2) מעברות הירדן<br>3) מעברות נחלי ארנון [בין שני ההרים שנדבקו]<br>4) אבני אלגביש של בית חורון [במחלמת יהושע]<br>5) אבן שבקש עוג לזרוק על ישראל [וגבורתו מעין גבורת מלאכים (ביה""ל ד""ה ואבן)]<br>6) אבן שישב עליו משה רבינו בעת מלחמת עמלק<br>7) חומת יריחו [המקום שנבלעה החומה בקרקע (ערוה""ש סעי' ב')]"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לברך על מקומות שנעשו לנו נס?	"ביאר הערוה""ש (סעי' א') דאע""פ קיומינו תמיד הוא ע""י נסים היינו ע""י נסים נסתרים אבל כשרואה מקומות שנעשה לנו נסים גלויים צריכנו לברך להקב""ה כמו שאנו מברכים על הימים של חנוכה ופורים [ועי' מש""כ בשם הערוה""ש בריש סימן רי""ט]"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להיות שהנס ניכר במקומו?	"כתב המג""א (ס""ק א') דבנסים אלו צריך להיות ניכר מתוך מקומו [כגון שרואה המים או האבנים גופה] משא""כ על ראיית מקום באדמה שמתו המחנה של סנחריב לא יברך, אבל בנס שלו יברך אפי' כשאינו ניכר [וה""ה בנס של אביו וכדומה (ר""י באק)] {ונראה לפרש דעל נס שלו א""צ להיות ניכר כדי שיהיה לו הרגשה ורצון לברך}, אבל השעה""צ (ס""ק א') מסתפק בדעת רבינו יהודה בתוס' דאפשר דיכול לברך אפי' כשאין מקומו ניכר בנס של ציבור, ומסיים צ""ע למעשה, והערוה""ש (סעי' ג') ג""כ מניח הדבר בצ""ע אם יכול לברך על ראיית מקום שמתו המחנה של סנחריב {ונראה לברך בלא שם ומלכות}"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לראות אותו מקום ממש שנעשה להם נס?	"כתב הכפתור ופרח דצריך לראות אותו מקום שעברו וכדומה כדי לברך בשם ומלכות [וברמב""ם אין הכרח שחולק על זה], אבל אם אם רואה חלק אחר מהים וכדומה ישבח להקב""ה [בלא שם ומלכות], וה""ה במקום שהקב""ה עשה נס לנביאים כגון הר הכרמל [ויש צד בביה""ל (ד""ה כגון) דיכול לברך בשם ומלכות על הר הכרמל שהיה הצלה לאליהו וע""י מעשה זו נתגלה לכל שאליהו הוא עבד נאמן לה', אבל מסיים ולמעשה צ""ע אם יכול לברך] או לבן השונמית אין לברך בשם ומלכות אלא יתן שבח להקב""ה [ועל הנס דתחית המתים מצדד הביה""ל לברך ברוך מחיה מתים ולא שעשה נס וכו' {וצ""ב מנליה לחדש ברכה כזו}] (ביה""ל ד""ה כגון) "	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד על מקום הנס?	"הכפתור ופרח משמע דכל זמן שרואה את המקום יכול לברך אפי' אם אינו עומד על המקום, אבל החיי""א (כלל ס""ה סעי' ה') מבואר דצריך לעמוד על המקום, והקצות השלחן (סי' ס""ו בדה""ש ס""ק א') מסיים וצ""ע לדינא (מ""ב דרשו), והפסק""ת (אות ב') הכריע דא""צ לעמוד על המקום ממש {ונראה להביא ראיה מביה""ל (ד""ה במקום) דיכול לברך אפי' מרחוק, ואין סברא לומר דכיון שהיה באותו מקום פעם אחת תו לא פקע}"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה כל המקום אבל אינו יודע איזהו המקום בדיוק?	"לפי החיי""א בודאי אינו יכול לברך דהרי אינו יודע אם הוא עומד על המקום, ואפי' להכפתור ופרח דמשמע דא""צ לראות את המקום ריש""א ס""ל דצריך לידע איזהו המקום אבל האור לציון (ח""ב פי""ד סעי' מ', מובא בשערי הברכה פכ""ב הע' ל""ב) ס""ל דא""צ לידע המקום [ולפיכך אם רואה כל הים סוף ממטוס יכול לברך] {ונראה ע""פ הדרישה (ס""ק א') דתלוי בהתפעלות הנפש אם יכול לברך}"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ברכות אלו בשם ומלכות?	"רוב ראשונים ס""ל דצריך לברך בשם ומלכות, ודלא כהראב""ד דס""ל דא""צ לברך בשם ומלכות (ב""י), וקיי""ל כרוב ראשונים"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לפרט ולהזכיר מה היה הנס?	"לא, סגי לומר שעשה נס במקום הזה (ביה""ל ד""ה מברך)"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גר יכול לברך אבותינו?	"כן (שפתי חכמים ברכות נ""ד, שערי הברכה פכ""ב הע' ל""א)"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה המקום ולא בירך?	"שוב לא מצי לברך, ואפי' אם חוזר ורואהו ביום אחר אינו יכול לברך עד ל' יום (ביה""ל ד""ה במקום) {ומשמע שבאותו יום יכול לחזור ולברך, וצ""ב השיעור זמן}"	סימן ריח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה נס נחשב כנס של ציבור שכל ישראל צריכים לברך עליו?	נס שנעשה לכל או לרוב כלל ישראל	סימן ריח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבט אחד?	"הטור הביא הירושלמי דתלוי במח' תנאים בהוריות (ה' ע""א) אם שבט אחד אקרי קהל, והקשה הב""ח דהרמב""ם פסק כר' יהודה ור' שמעון דשבט אחד איקרי קהל, ומאידך גיסא השו""ע פסק דאינו נס של רבים אם אירע נס לשבט אחד, [והלחם חמודות חולק על הרמב""ם וס""ל דלא פסקינן כר' יהודה ור' שמעון אלא כר""מ דהכלל דר""מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה לא נאמר אלא בדברים הנוהגין, והמג""א (ס""ק ג') השיג עליו], ותי' המג""א (ס""ק ג') דהרמב""ם אינו פוסק כהירושלמי אלא ס""ל דדוקא בהוראת ב""ד קיי""ל דשבט אחד מקרי קהל משום דכתיב בהדיא קהל בקרא, והוסיף הערוה""ש (סעי' ד') דבהוראה היה סנהדרין לכל שבט לפיכך נחשבים כציבור ולא לשאר דברים."	סימן ריח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לברך עוד הפעם על המקום הנס?	"הראב""ד ס""ל דפעם ראשון חובה ואח""כ יש לו רשות לברך כל זמן שירצה על מקום הנס [וביאר הדרישה (ס""ק א') שנתקנה על התפעלות הנפש על ראיית הנס], אבל הרא""ש ס""ל דאינו יכול לברך תוך ל' יום [ולאחר ל' יום חובה הוא לברך], וקיי""ל כהרא""ש"	סימן ריח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין הל' יום?	"המג""א (ס""ק ד') מסתפק בדבר, ולכן אין לברך אלא לאחר ל' יום חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ג') [ולאחר שלשים יום הוי כדבר חדש ולפיכך נקרא חודש שהלבנה מתחדשת ואע""פ שאינו שלשים יום ממש מ""מ אין מחשבין שעות לחודש (ערוה""ש סעי' ה')]"	סימן ריח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין בתוך ל' יום 1) על רעמים וזועות 2) על ריח בושם?	"1) תי' המג""א (ס""ק ה') דהתם אינו רואה אותו דבר בעצמו<br>2) המג""א (שם) תי' דכיון דנהנה הוי כמו אכילה, והביא הראב""ד שתי' שריח ג""כ אינו נהנה מאותו דבר אלא מריח שמוסיף והולך "	סימן ריח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי צריך לברך על נס של יחיד?	"מי שנעשו לו הנס צריך לברך שעשה לי נס במקום הזה, והרי""ף גורס דגם בנו ובן בנו צריך לברך, וביאר הרשב""א דהיינו כל יוצאי יריכו שהם שותפים באותו נס"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולדו לפני כן?	"המג""א (ס""ק ו') כתב דכל יוצאי יריכו יברכו אפי' אם נולדו לפני כן כדאשכחן ברבו, אבל הא""ר חולק על המג""א וס""ל דדוקא על בנו ונכדו יברכו אם נולדו לפני כן ולא שאר יוצאי יריכו {דהיינו שצריך שבנו של האיש שאירע בו הנס היה נולד אחר שאירע בו הנס (וכ""כ פסק""ת אות ז')} (שע""ת ס""ק ה', פמ""ג א""א ס""ק ו'), והכריע השעה""צ (ס""ק ז') כהא""ר דיש פוסקים דס""ל דדוקא בנו ובן בנו ולא יותר [דלא כהרשב""א בדעת הרי""ף] א""כ די לנו להכריע שלא לברך אלא אם נולדו אח""כ {ונראה לפרש דהענין לברך אפי' אם נולד קודם לכן הוא ענין של כבוד [וכ""כ המחה""ש], והמח' בין המג""א וא""ר הוא אם צריך לכבד אבי אבי אביו [ובאמת המהרי""ק ס""ל דאפי' אבי אביו א""צ לכבד, והרמ""א (יו""ד סי' ר""מ סעי' כ""ד) חולק עליו], שהמג""א ס""ל דצריך לכבדו (וכ""כ המבי""ט, מובא בפתח""ת חו""מ סי' רמ""ז ס""ק ב') והא""ר ס""ל דא""צ לכבדו (וכ""כ הזרע אמת יו""ד סי' קמ""ח ד""ה איברא), ואם כנים הדברים נמצא דלפי מה דהכריע המ""ב כהא""ר נמצא דקיי""ל דא""צ לכבד אבי אבי אביו, ויותר מזה חידש הערוה""ש (סעי' ז') דיותר מבן בנו א""צ לברך אפי' כשנולד אח""כ דהרי אינו מחויב בכבוד אבי אבי אביו, אבל אנן קיי""ל דצריך לברך דאינו מדין כבוד אלא משום דהוא שותף בהנס. אמנם, מעורר הגרי""ד כהנא שליט""א דמבואר בהא""ר דטעמו משום דעד כאן רחמים אב על בנו, וכעין זה הביא השע""ת (ס""ק ה') משאלתות דדוקא בן בנו מפני שהם בני דורו, ולפי""ז מצי למימר דלכו""ע יש חיוב כבוד אפי' על אבי אבי אביו [חוץ מערוה""ש דמוכח דס""ל דליכא חיוב כבוד]}."	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח שמברך 1) בנו 2) בן בנו 3) בנה ובן בנה?	"1) שעשה נס לאבי במקום הזה [ואם יש שם שני בנים אומר שעשה נס לאבינו (שעה""צ ס""ק ח')] 2) שעשה נס לאבותי או לאבי אבא (מ""ב ס""ק י""ז) או לזקני (שעה""צ ס""ק י') [ואם יש שם שני בני בנים יאמרו שעשה נס לאבותינו (שעה""צ ס""ק ט')] 3) אשר עשה נס לאמי או לאם אמי (ביה""ל ד""ה וכל)"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על שאר קרובים?	"לא תקנו לברך אלא יוצאי יריכו, ולא בעלה או אביו (ביה""ל ד""ה וכל)"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאירע לו נס, מהו הפעם הראשון שמברך הברכה אשר עשה לי נס במקום הזה?	"כשאירע לו הנס מברך הגומל, ופעם ראשון שחוזר לאותו מקום [אפי' תוך ל' יום (מדויק במ""ב ס""ק ט""ו, ודלא כגר""ז סדר ברכת הנהנין פי""ג סעי' א')] מברך אשר עשה וכו' (מ""ב ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק ו') {אבל בנו וכדומה יכול לברך מיד שעשה נס, וכמ""ש ביתרו שבירך על מקום המדבר מחמת הנסים שהיו עם כלל ישראל במדבר כגון המן והבאר וכמ""ש המהרש""א}"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע לו נס בעליה והוא דר למטה?	"כתב המהריט""ץ דיכול לברך כשהוא עולה לעליה אע""פ שראה כל הזמן את גוף העליה, והברכ""י הביא מפקפקין בזה (שע""ת ס""ק ד') [והחיי""א (כלל ס""ה סעי' ה') ביאר הדבר דפליגי אם צריך לעמוד במקום הנס ממש {ואפשר לפרש באופן אחר דפליגי אם צריך לראות קרקע של מקום הנס או סגי לראות הכותלים בחוץ, וכעין זה פליגי האחרונים אם צריך לראות קרקע מקום המקדש}]"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל מסולם ובשרו עליו יכאב?	"לא יברך הגומל או אשר עשה נס בשם ומלכות (שע""ת ס""ק ד') {ומכאן ראיה דלברכות אלו צריך להיות כבריא שהולך על בוריו ממש וכמ""ש לקמן (סי' רי""ט) בשם הדברי יציב}"	סימן ריח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשו לו נסים הרבה?	"צריך להזכיר שאר המקומות אחר שמזכיר שנעשה לו נס במקום זה [ואין לו להזכיר פרטי הנס אלא מקומות הנס (ט""ז ס""ק א', ערוה""ש סעי' ח')], ודוקא הוא צריך להזכיר כל המקומות, ולא יוצאי יריכו (מג""א ס""ק ז') [ודלא כהא""ר דס""ל דצריך לכלול עד שלשה דורות (שעה""צ ס""ק י""ב)], וה""ה בנס של רבים לא צריך להזכיר כל המקומות (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן ריח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באותו יום הוא הלך לשתי מקומות שנעשו לו נס?	"פשוט דצריך לברך גם על מקום השני (מ""ב ס""ק י""ט), והשעה""צ (ס""ק י""ד) מסתפק אם צריך להזכיר נס הראשון במקום שני אבל הכריע דאין קפידא בכך דאינו ברכה לבטלה אלא כולל עוד דבר בברכה {ועי' מש""כ בסי' ר""ח לגבי מח' בין המחבר ומג""א בענין זה}"	סימן ריח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרואה מקום שאירע נס לרבו?	"צריך לברך שעשה נס לרבי במקום הזה, ודוקא ברבו מובהק דמחויב לכבדו כאביו (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק ט""ו), ופשוט דאינו מחויב לברך על נס שאירע לרבו של אביו (מ""ב שם) {ונראה דיכול לברך על נס שאירע לרבו אפי' כשהיה קטן קודם שנעשה לו רבו, והוי כמו נס שאירע לאביו קודם שנולדו דמברך אפי' על אבי אבי אביו}"	סימן ריח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך כשרואה אדם שאירע לו נס?	"איתא בהלכות הרא""ה דצריך לברך על כל אדם שאירע לו נס [כל זמן שהוא בשמחה], אבל השעה""צ (ס""ק י""ז) השיג עליו וס""ל דאין לברך על ראיית האדם אלא אם הוא איש שצריך לברך על ראיית מקומו של הנס [כמו אביו או רבו או ציבור] דהמקור מהאבודרהם לא ברירא כ""כ והבו דלא הוסיף עליו, וכן פסק במ""ב (ס""ק כ""א)"	סימן ריח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה האדם שאירע לו הנס [כגון אביו או רבו] וגם רואה המקום תוך ל' יום?	"כתב הביה""ל (ד""ה כמו) בשם השלחן שלמה דראיית האדם הוי ממש כראיית המקום ואין לברך אם רואה אחד מהם תוך ל' יום של ראיית השני."	סימן ריח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה בירך יתרו אשר עשה נס וכו' הרי לא ראה מקום הנס?	"1) מכאן הוכיח האבודרהם (מובא בב""י) דיכול לברך על ראיית האדם שאירע לו הנס [או ציבור] (וכן קיי""ל)<br>2) תי' המהרש""א (ברכות נ""ד ע""א) דההליכה במדבר בכלל נס הצלתם ממצרים וראה שם עמהם נסי המן והבאר וענני הכבוד"	סימן ריח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שאירע נס 1) לאדם מסוים 2) לאדם שקידש את השם?	"1) יש מפרשים דהירושלמי פושט לברך, וכן פסק השו""ע לברך [ודלא כהמג""א (ס""ק ט') דס""ל ספק ברכות להקל], ומ""מ מטעם אחר א""א לברך ברכה זו על אדם מסוים דכתב המג""א (שם) דצריך אדם מיוחד כיואב שיצא טבעו בכל העולם,וכעין זה בעולת תמיד דכתב דשאני יואב שהלך בשליחות של כל ישראל והרי הוא ככל ישראל, וכן מדויק דעל שבט אחד אינו מברך אע""פ שמסתמא יש בו אנשים חשובים, וכן משמע דאפי' דניאל וחמו""ע אינם נחשבין כאנשים מסוימים, והוסיף הביה""ל (ד""ה על) עוד צירוף דהרא""ה ס""ל דהעצם דין שיברך על אדם מסוים הוא איבעיא לא איפשיטא בירושלמי ולפיכך אין נוהג ברכה זו היום. 2) מהטור משמע דיברך על נס שאירע לצדיק בשעה שהיה מקדש את השם כגון גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חמו""ע [ומברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה], והביה""ל (ד""ה לפיכך) הציע לולי דברי הטור דאפי' אם קידש השם תחילה ואז נעשה לו כרבו ואח""כ אירע לו נס יברך על אותו מקום {ולכאורה כ""ש להיפך אם אירע לו נס כשהיה קטן ואח""כ קידש את השם יברך על אותו מקום שהרי אלמלא הנס לא היה נתקדש שמו}"	סימן ריח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכות על ראיית נציב מלח של אשתו של לוט?	"יברך עליה דיין אמת [אע""פ שאיננה ישראלית מ""מ מצערינן על שלא הועיל זכות של אברהם אבינו להצילה שזה מורה תוקף הדין (שעה""צ ס""ק כ""ב)], וגם יברך על לוט זוכר הצדיקים [ופי' רש""י זכותו של אברהם]"	סימן ריח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכין על ראיית קבר לוט?	"דאינו ניכר זכירת הצדיקים רק כשרואה הנציב מלח זוכר כח תוקף הדין ואעפ""כ השי""ת זכר את אברהם והציל לוט בעבורו (מ""ב ס""ק כ""ח, שעה""צ ס""ק כ""ג) [והערוה""ש (סעי' י""א) ביאר דהברכה על לוט הוא דרך אגב מאשתו]"	סימן ריח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך נס שיצא ממנהג העולם לברך שעשה נס וכו'?	"האבודרהם ס""ל דצריך נס שיוצא ממנהג העולם, והשו""ע הביא יש מי שחולק על זה אבל המג""א (ס""ק י""ב) לא מצא מי שחולק, ועוד הקשה הגר""א (ס""ק י""א) אי אמרת דאפי' על נס של מנהג העולם יברך נמצא שצריך לברך על כל לידה, ותי' הביה""ל (ד""ה ויש) ע""פ תשובת הרדב""ז דלידה אינו נס כלל [ורח""ד שטערן מציין לרש""י בשבת (ל""ב ע""א) דכתב דלכל לידה צריך נס], ועוד ביאר המ""ב (ס""ק ל""ב) דשיטה זו ס""ל דצריך לברך כל זמן שהיה בסכנה ובכל אופן שניצל מקרי נס, ולמעשה אין לברך בשם ומלכות אלא בנס שיצא ממנהג העולם"	סימן ריח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה דבר צריך להיות נס כדי לברך בשם ומלכות?	"המג""א (ס""ק י""א) והחיי""א ס""ל דאם הסכנה בא ע""י נס יכול לברך אפי' אם ההצלה היה ע""י מנהג העולם, אכן המ""ב (ס""ק ל', שעה""צ ס""ק כ""ו) הוכיח מהאבודרהם דההצלה צריך להיות שיצא ממנהג העולם [וכתב האבודרהם דהא דמברכים על הנס של פורים היינו משום הביטול כתב המלך שלא כדתי פרס ומדי וגם מפני שהרג אחשורוש קרוב לשמונים אלף מאומתו בעבור אהבת אשה אחת, ובחנוכה מברכים על הנס של פך שמן (מ""ב דרשו)]"	סימן ריח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל אבן 1) עליו 2) סמוך לו, וניצל?	"1) לכו""ע צריך לברך דזהו הצלה ע""י נס גמור (מ""ב ס""ק ל""ב, שעה""צ ס""ק כ""ח) 2) לדעה ראשונה בודאי א""צ לברך, ולדעה שניה כתב המ""ב (ס""ק ל""ב) אפשר שצריך לברך [אבל לא ברירא כולי האי דאין זה דומה לבאו עליו ליסטים דהיה במקום סכנה ממש (שעה""צ ס""ק כ""ט)], ולמעשה יש לו לברך בלא שם ומלכות"	סימן ריח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל מסולם?	"השעה""צ (ס""ק כ""ט) נוטה לומר דאפי' לדעה ראשונה צריך לברך כל שהיה בגובה מקום"	סימן ריח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אירע לו נס?	"המ""ב (ס""ק ל""ב) הביא מהאחרונים דיתן צדקה ללומדי תורה ויאמר יהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש, וגם ראוי לומר פרשת תודה [עי' חיי""א (אחר כלל ס""ט)], והוסיף המג""א (ס""ק ב') ע""פ הגמ' שבת (ל""ג ע""ב) שיתקן איזה צרכי רבים בעיר, ועוד כתב השע""ת (ס""ק ה') בשם הזוהר והשל""ה דטוב וראוי שבו ביום יתבודד בכל שנה להודות ולשמוח ולספר קצת מהנס [והיא סעודת מצוה (מ""ב לקמן סי' תרצ""ז ס""ק ב')], וכן הביא שהרמב""ם קיבל להתבודד ביום צרה בכל שנה וביום שלאחריו לשמוח {דוגמא לתענית אסתר ופורים}"	סימן ריח סעיף ט		
